הפרעת קשב וריכוז-השלכות אפשריות התנהגותיות ואישיותיות

יש להדגיש בתחילת מאמר זה כי רוב הסובלים מקשיי קשב וריכוז לא יושפעו מהקושי אישיותית או התנהגותית וההשפעות המתוארות במאמר תופענה רק בחלק קטן מהמקרים.

למרות זאת חשוב לציין אותן בכדי להגביר את מידת התובנה של אילו אשר סובלים מהתופעות ומעוניינים לטפל בהן באשר למקורן ולדרכי טיפול אפשריות.

מקורה של הפרעת הקשב והריכוז הוא קרוב לוודאי  במחסור בדופמין פעיל במוח.

זהו גם המקור לקשיי קשב וריכוז שנפוצים הרבה יותר והנם בעלי השלכות מתונות הרבה יותר אם בכלל תהיינה השלכות.

הדופמין הוא מעביר עצבי(נוירוטרנסמיטר) שאחראי על תהליכים קוגניטיביים ותהליכי למידה,משמע הקידוד בזיכרון לטווח הקצר והארוך.

נוירוטרנסמיטר נוסף ,האדרנלין ,אחראי על רמת העוררות והפעילות של האדם,עודף באדרנלין עלול לגרום למצבי חרדה שונים ואם החרדה מתמשכת לאורך זמן אף לדיכאון תגובתי מתלווה.

הסרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר שקשור למצב הרוח.מחסור בסרוטונין מתקשר לדיכאון.

מחסור בדופמין פוגע במכלול תהליכים קוגניטיביים ובעיקר ביכולת הקידוד בזיכרון של חומר נלמד.

כאשר החומר הנלמד הוא מעניין ואף מרתק את הלומד הרי שלעיתים הדבר יוביל לכך שגם במקרה של קשיי קשב וריכוז הוא ייקלט היטב.

הקושי הופך להיות לבולט כאשר החומר הנלמד הוא פחות במוקד העניין של הפרט הלומד.

במקרה זה יחוש הפרט המעוניין ללמוד כי לא הבין והפנים את החומר הנלמד בניסיון הקריאה הראשון ,והוא יזדקק לניסיונות קריאה רבים ומתישים בטרם יצליח לקדד את החומר בזיכרונו.

אנשים שאפתניים ונחושים שסובלים מקשיי קשב וריכוז המנסים ללמוד חומר שאינו במוקד עניינם עלולים להתיש את עצמם בניסיונות למידה מסוג זה.

 במצבים מסוימים  הם עלולים בסופו של דבר להגיע למצבי תשישות ואף חרדה ודיכאון מתוך התסכול המתמשך שנובע מהשקעה מרובה שאינה נושאת פרות.

המאמץ הרב והמתסכל הכרוך בביצוע משימות שאינן מעניינות וכורכות בקרבן קושי לפרט עלול לעתים להוביל לנטייה להימנע מהן,לכן לחלק מהאנשים הסובלים מקשיי קשבו ריכוז ישנה נטייה לדחיינות.

דחיינות פירושה הנטייה לדחות ביצוע משימות חיוניות המצריכות יכולות לימודיות וקוגניטיביות אשר מושפעות מקשיי הקשב והריכוז של הפרט.

אצל תלמידי בית ספר הדחיינות גורמת להימנעות מעשיית שיעורי הבית והתכוננות לבחינות. הימנעות אחרת היא מסידור החדר והתיק לקראת יום לימודים.

ישנם ילדים אשר מנסים להימנע מלהתקלח או אפילו להתעורר בבוקר ולהתארגן לקראת יום הלימודים.

חלק מהם מאחרים ללימודים באופן כרוני ומנסים להתחמק מהשהייה בבית הספר ככל שביכולתם, דבר הגורם להיעדרויות רבות או בשפת היום יום "הברזות".

בגילאים מאוחרים יותר ישנם מקרים בהם דחיינות זו פוגעת ביכולת להתקדם מבחינה אקדמית ולהפסקת הלימודים או כישלון בהם.

אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז  קיימת בשכיחות רבה הימנעות מביצוע משימות ביורוקרטיות הכרוכות בעיון במסמכים פורמליים: אי מילוי דוחות שונים לרשויות,אי  מילוי טפסים עסקיים או חוזיים שונים,הימנעות מביצוע תשלומי חובה שונים וכיו"ב.

הדחיינות עלולה לגרום במקרים מובהקים לאי ביצוע מתמשך של משימות אילו. דבר זה גורם לקנסות פיגורים, הסתבכויות מול הרשויות,הפסקה בזכאות לאספקות מוניציפליות חיוניות כגון גז וחשמל ואף עבירות על החוק.

דוגמא למעבר על החוק שנובע מדחיינות היא נסיעה על רכב ללא רישיון רכב תקף או ללא ביטוח תקף.

במקרים קיצוניים הדחיינות עלולה להוביל אפילו לעבירות קשות יותר המובילות אפילו עד כדי עונשי מאסר , לקריסה עסקית או כלכלית ולפשיטת רגל.

במקביל להימנעות מביצוע משימות חיוניות אך קשות לביצוע,ישנה אצל רבים מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז הנטייה לבלות שעות רבות ליד המחשב והטלוויזיה.

מניחים שהאור המרצד הנובע ממכשירים אילו גורם לעליה בערנות ובפעילות הקוגניטיבית המוחית ובכך ממריץ את הסובל מהפרעת הקשב ליהנות מתחושת הריכוז והיכולת הכרוכות בבילוי זה.

כמובן ש"בילוי" זה שואב זמן יקר ומגביר את הנטייה לדחיינות.

תופעה שכיחה המתקשרת לקושי להתמודד מול משימות סדר וארגון היא תופעת פיזור הדעת שמאפיינת חלק מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז.

אנשים הסובלים מכך מתקשים לארגן את חפציהם או לשמור עליהם,הם מאבדים חפצים בתדירות גבוהה .פיזור הדעת שלהם גורם גם לשימוש לא נכון וקלקול חפצים שונים.

פיזור דעת זה גורם בסופו של דבר לפגיעה באיכות החיים,שכן זמן רב מוקדש לחיפוש אחר חפצים אבודים ולתיקון ולסידורים אדמיניסטרטיביים הכרוכים באבדן מסמכים וכיו"ב.

התנהגות אפשרית  נוספת המתלווה להפרעת קשב וריכוז שמופיעה לעתים בעיקר אצל תלמידים בבתי הספר היא ההתנהגות ההיפר אקטיבית.

התנהגות זו אינה מופיעה אצל כל הסובלים מקשיי הקשב והריכוז ואף לא אצל רובם. היא מופיעה בעיקר אצל תלמידים בעלי קשיי קשב וריכוז חמורים ורמת מודעות ותובנה נמוכות.

במקרים מעין אילו הגדרת הבעיה המדויקת היא אכן הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות.

ישנה הפרעת קשב וריכוז אשר אינה מלווה בהיפראקטיביות או בבעיות התנהגות כלשהן,במצבים מעין אילו התלמיד לכל היותר יראה כשקוע בתוך עולמו הפנימי ואינו קשוב מספיק לסביבה,בשפה פחות פורמאלית הוא יצטייר כ"מרחף".

הפרעה זו תיקראADD  בראשי תיבות (attention deficit disorder).

כאשר הפרעת הקשב והריכוז מלווה בהתנהגות היפראקטיבית ,היא תיקרא בראשי תיבות (ADHD (attention deficit hyperactive disorder.

על פניו נראה כי ההתנהגות ההיפראקטיבית המופיעה אצל תלמידים מסוימים נובעת מעודף מרץ ומצורך מוגבר לפרוק אדרנלין ואנרגיה. למעשה כנראה שאין הדבר כך.

נראה כי הנוער בעל ההתנהגות ההיפראקטיבית סובל מתחושת שעמום,ריקנות  ותסכול. תחושה זו נובעת מהמחסור בדופמין פעיל ומהקושי לשמור על רמת ערנות וקשב וריכוז אופטימליים.

ההתנהגות ההיפראקטיבית מבטאת במצב זה פריקה של התסכול ואת מאמציו של התלמיד להעלות את רמת הערנות שלו מתוך ההנחה הלא מודעת שכאשר יהיה יותר ערני ופעיל הרי שיהיה לו קל יותר גם להרגיש חיוני ונמרץ.

הפעילות הנמרצת אכן מעלה לעתים את רמות הדופמין הפעיל והאדרנלין ובכך ניתן לה חיזוק נוסף.

התנהגות היפראקטיבית תתבטא בדרך כלל בהפרעות למהלך השיעור. במקרים הקלים יותר היא תתבטא בפטפטנות ובהעברת פתקים בשיעור,ובמקרים הקשים יותר בהפרעה אקטיבית למהלך השיעור ואף בהתנהגות תוקפנית כלפי מורים ותלמידים.

לעומת התלמיד הסובל מקשיי קשב וריכוז אך השקט והחולמני אשר אותו נוטים המורים ל"פספס" מבחינת אבחון וטיפול,התלמיד ההיפראקטיבי סופג בד"כ גינויים ואף ענישה מדמויות הסמכות הסובבות אותו.

במידה ולא ניתן לו הטיפול המתאים והוא מרגיש דחוי ובלתי רצוי לאורך זמן עלולות להתפתח סביב ההיפראקטיביות בעיות התנהגות נוספות.

ככל שמתקדם הגיל כך עלולים להתפתח במקרים הקשים והנדירים יותר אפילו קשיי הסתגלות קשים למסגרות שמלווים לעתים אף בהתנהגות אנטי סוציאלית.

הפרעת הקשב והריכוז לעתים מתמתנת עם הגיל,אך עדיין ישנם מקרים שבהם היא ניכרת גם בגילאים המבוגרים יותר.גם בגילאים אילו היא עשויה להיות מלווה בהיפראקטיביות.

ההיפראקטיביות במקרה זה תתבטא במצב של פעלתנות יתר,המדובר הוא באנשים שחייבים להיות בפעילות יתר במשך כל שעות היום עד שבשעות הערב הם פשוט קורסים מעייפות.  הם מדברים הרבה בטלפון ויוזמים פעילויות שונות אשר לעתים מעייפות ומתסכלות את הסובבים אותם.

  אנשים מסוג זה מתאימים לעתים לתפקידי שיווק או ניהול הכרוכים באינטראקציה רבה מול אנשים. מטרת הפעילות הקדחתנית דומה במצבים אילו למטרת ההתנהגות ההיפראקטיבית בבית הספר. מטרתה היא להעלות את רמת הערנות ואיתה את רמת הקשב והריכוז לרמה המתקרבת יותר לרמה האופטימלית.

תלמידים ואנשים בוגרים יותר שסובלים מקשיי קשב וריכוז מתמודדים מול הבעיה באמצעות שני סגנונות התמודדות עיקריים: הסגנון האחד הוא סגנון ההתנהגות האימפולסיבי. המדובר הוא בנטייה להגיב מהר ללא הפעלת שיקול דעת ושיפוט מספיקים. סגנון זה מלווה בנטייה לבצע טעויות רבות במישורים השונים.

סגנון אחר הוא הסגנון האובססיבי כפייתי,סגנון זה מאופיין בהססנות,אטיות וקושי לקבל החלטות תוך זמן סביר. ההתנהגות  במקרה זה תהיה ואחראית יותר,אך הדבר יתאפשר במחיר אבדן הספונטניות ובמחיר של אטיות והססנות רבים. לעתים יתלוו לכך טקסים כפייתיים שמטרתם להפחית את מידת החרדה המתלווה להססנות.

ההתנהגות האימפולסיבית משקפת היעדר רמת אנרגיה מנטלית מספיקה. במקום לבצע שיקול דעת מבוקר שמעלה אל התודעה את אפשרויות הפעולה והתגובה השונות והשלכותיהן ובוחר בסיום התהליך בדרך התגובה המתאימה,מתבצעת פעולה מידית ולא שקולה שהיא בדרך כלל הראשונה שעלתה בדעתו של המגיב.

תיתכן במקרה זה התנהגות חסרת טאקט,או דיבור לא ממוקד שאינו מפריד בין עיקר וטפל.

הגבות נוספות המאפיינות את הסגנון האימפולסיבי הן הגבות מילוליות מידיות שהן חסרות ארגון מספיק וביצוע ארגון החשיבה ועיבודה תוך כדי דיבור. במצב זה לא מתבצע תהליך פנימי אשר ממקד את הדובר  בנושא מרכזי עליו הוא רוצה לדבר בליווי פרטים רלוונטיים. במקום זאת מתקיים דיבור על פרטים אשר מוביל רק בהדרגה,ובמקרה הטוב אל הנושא המרכזי ואל הפואנטה. התחושה העולה במאזין היא של עומס יתר של פרטים וחשיבה מתפזרת שאינה ממוקדת מספיק.

מאפיין נוסף שמתקיים אצל מיעוט מהסובלים מהפרעת הקשב והריכוז בתקופות מסוימות בחייהם היא הנטייה לחפש אחר ריגושים והקושי להתמיד בפעילות שגרתית.

לעתים יש להם נטייה ליצור דרמות מעניינים פעוטים ולהסתבך בקונפליקטים מיותרים.

ישנם מעטים שמתקשים בקשר שגרתי ויציב ומחפשים באופן חוזר אחר קשרים חדשים שירגשו אותם בהיבט המיני או הבין אישי. במקרים אילו ניתן לצפות בדפוס של ניתוק הקשר כאשר הוא הופך להיות בטוח ושגרתי וחיפוש חוזר אחר קשרים חדשים ומרגשים.

הקושי להתמיד במסגרת שגרתית עלול להתבטא גם בקושי להתמיד במקומות עבודה כאשר העבודה הופכת להיות שגרתית ,כאן ניתן לראות מעבר תכוף בין מקומות עבודה ,צורך בטיולים רבים וממושכים לחו"ל כאלמנט שובר שגרה וכיו"ב.

לחלק מהאנשים הסובלים מההפרעה תהיה נטייה להרפתקנות שעלולה לכרוך אף סיכון עצמי ותתבטא בתחביבים כגון ספורט אתגרי הכרוך בסיכון,נהיגה מהירה ופרועה על אופנוע עד כדי סיכון  וכל פעולה אחרת שמעלה בחדות את הפרשת האדרנלין ויחד אתה את הפרשת הדופמין.

בהיבט הסובלימטיבי והבריא של הצורך בריגושים ,יתכן והדבר מסביר גם את סוד הקסם של מתקני האקסטרים בפרקי שעשועים שמושכים אליהם הרבה בני נוער ומבוגרים כאחד.

ולבסוף ,אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מנסים כאמור לאזן כאמור את רמת הדופמין הפעיל במוחם,לצורך זה הם משתמשים בין השאר בחומרים פסיכו אקטיביים שונים.

עישון סיגריות ידוע כמעלה את רמת הדופמין הפעיל במוח.בהתאם לכך ידוע כי לאנשים הסובלים מקשיי קשב וריכוז ניכרים ישנה נטייה לעשן יותר מהממוצע באוכלוסיה כולה.הדבר מתבטא הן באחוז המעשנים בקרבם והן במספר הסיגריות שהם מעשנים ליום.

באוכלוסיה זו נפוץ גם יותר השימוש בסמים כגון מריחואנה וחשיש,שכן גם סמים אילו מעלים את רמת הדופמין.סיכון הכרוך בעישון יתר של סמים מסוג זה קשור לערעור האיזון הטבעי של רמת הדופמין עד שנוצרים מצבים של רמת יתר גבוהה של דופמין.ברמות גבוהות אילו הדופמין עלול לגרום לתופעות פסיכוטיות ואף לסכיזופרניה.

אם כן להפרעת הקשב והריכוז ישנן לעיתים השלכות התנהגותיות ואישיותיות מרובות אשר רק את חלקן ציינו במאמר זה.

במאמרים נוספים נתייחס הן להשלכות נוספות של הפרעת הקשב והריכוז והן לדרכי טיפול והתמודדות שעשויים לסייע בהתמודדות מול מכלול קשיים אילו.