במאמר זה נפרט את הסיבות לכך שמהפיכת המידע עודדה חלק ניכר מאיתנו לבחור בהשפעת המדיה התקשורתית לסוגיה באידיאלים שטחיים,ריקניים וחסרי תוכן וזאת על חשבון התפתחות ערכית ואינטלקטואלית מעמיקה ובוגרת יותר.לעומת זאת שימוש נבון ומושכל בשפע המידע הזמין לנו עשוי לתרום לרווחתנו ולצמיחתנו האישיותית והאינטלקטואלית.
כמעט לכל אחד מאיתנו ישנם אידיאלים מסוימים ,חלומות ותקוות אליהם אנו שואפים.אידיאלים אילו עשויים להעניק לנו תחושת ערך או עליונות ולעיתים אף להוסיף טעם ומשמעות לחיינו.בזכותם אנו מוצאים לעיתים את יעודנו בחיים ואת הדרך הייחודית בה נבחר בכדי לתרום לחברה בה אנו נמצאים ולערכים היקרים לנו.
אידיאלים אילו גם עוזרים לנו לחוש גאווה וסיפוק ,ולעיתים הם מעניקים לנו תחושה שאנו בעלי ערך ומקום ייחודי בעולם.
ניתן לכנות חלק ניכר מאידיאלים אילו גם בשם אידיאלים נרקיסיסטיים, שכן הם משרתים בין השאר גם את תחושת הערך והחשיבות העצמית של האוחזים בהם.
מקובל לחשוב כי מהות האידיאלים האלו קשורה ברמתו האישית של האוחז בהם הן בהיבט המצפוני ערכי והן בהיבט האינטלקטואלי וההכרתי. ישנם אנשים שבוחרים באידיאלים שלהם ופועלים להשגתם באופן מודע ושלם וישנם לעומתם אנשים רבים אחרים שפועלים להשגת משאלותיהם הנרקיסיסטיות הפחות ערכיות וחכמות מתוך חוסר מודעות יחסי.
כך קורה שתוך כדי כך שהם מנסים לממש את שאיפותיהם הנרקיסיסטיות הם עלולים לפגוע בעצמם או בסובבים אותם.
לדוגמא,ישנם הרואים בנועזות אידיאל מרכזי ופועלים בדרכים מסתכנות ואף חסרות שיקול דעת בכדי להפגין את נועזותם. הדבר יכול להתבטא בנהיגה פרועה בכביש,ביצירת קשרים מיניים לא מבוקרים או בכל תחום אחר שכרוך בהסתכנות ובהפגנת נועזות.
בתוך קבוצה זו ניתן לכלול גם את קבוצת האקסהיביציוניסטיים (החושפניים). המדובר באנשים שנוהגים לחשוף את גופם ולעיתים גם פרטים אישיים ואף מביכים מחייהם האינטימיים והאישיים במגוון אמצעי תקשורת. החשיפה הנפשית היא לעיתים יותר טוטאלית ויותר מביכה מאשר החשיפה הגופנית ואפילו יותר מאשר החשיפה הגופנית המוקצנת והטוטאלית המופגנת על ידי שחקני הפורנו.
ישנם השואפים לעמדה של כוח ועליונות ואינם בוחלים באלימות כדרך להפגנת כוחם ועליונותם לעיתים הם משתמשים ב"יכולת" זו גם לצורך שוד או סחיטת רכוש. בקרב קבוצה זו נמצאים בין השאר בעלי הפרעת האישיות האנטי סוציאלית, אילו שבחרו בקריירה עבריינית. אנשים אילו עסוקים רוב חייהם במאבקי כוח וחיסול חשבונות ופוגעים זה בזה ולעיתים גם בחפים מפשע שנקלעים לסביבתם או הופכים קורבן למעשי פשיעתם.
במאמר קודם התייחסנו כבר לקבוצת הנרקיסיסטים המליגניים אשר מנסים להתגבר על רגשי הנחיתות והדיכאון שלהם באמצעות פגיעה באחר והשפלתו.גם הם בדומה לאנטי סוציאליים שואפים לעמדת כוח ועליונות מתוך הכנעת האחר והשפלתו . הם אמנם מעט יותר זהירים ומחושבים מבעלי הפרעת האישיות האנטיסוציאלית וזוהי הסיבה שהם משתדלים שלא לעבור על חוקים עיקריים בדרך לפגיעתם באחר.מלבד זאת רב הדמיון בינם לבין האנטיסוציאליים.בקרב אנשים מסוג זה אין לרוב את מידות החמלה והרחמים המאפיינות אדם רגיל: כאשר טיפוסים אילו נתקלים באדם אשר נראה להם כחלש או נאיבי הדבר לא מעורר בהם רגשי חמלה ואמפטיה,אלא דחפים תוקפניים וסדיסטיים והם לרוב יפעלו בכדי לפגוע בו.
ישנם כאילו שנאחזים באידיאל הדוניסטי ושואפים לחיים מהנים ככל האפשר.הדבר יכול להתבטא בקניית בתים מפוארים,בהשקעת סכומי עתק בטיולים,מלונות ובילויים יקרים ,באכילת מאכלים מיוחדים ,בלבישת בגדים יפים ויוקרתיים או בהתנסויות מיניות מגוונות וחריגות. לעיתים השאיפה להנאה גוררת גם התמכרות לסמים,הימורים או סקס ולכן ניתן לעיתים לכלול בקבוצה זו גם את חלק מאילו שסובלים מהתמכרויות למיניהן.
ישנם כאילו ששואפים לעושר כלכלי ורואים בו את חזות הכול. במקרה הזה העושר מסמל בעיקר כוח ועוצמה שמזינים את הערך העצמי. אנשים מסוג זה מנסים להגדיל את עושרם והשפעתם גם כשהם צוברים סכומים שהם בהרבה מעבר לנדרש להם ואפילו לנכדיהם.לעיתים הם אפילו מסתבכים עקב כך בחובות עצומים או בחשדות פליליים.הדבר ממחיש כי עיקר השאיפה שלהם אינה לביטחון כלכלי בלבד אלא להרבה יותר מכך .המדובר הוא כנראה ברעב שאינו יודע שובע לכוח,עוצמה והשפעה.
חשוב לנו להדגיש שאנו רואים בחתירה לאידיאלים נאורים התנהגות שהוא חיובית במהותה. חתירה לחוכמה, ידע, מודעות ותובנה ,יצירה של דברים חדשים,התפתחות אישית ובריאות היא זו שקידמה ועדיין מקדמת את התפתחותנו והתקדמותנו כפרטים וכחברה. בלעדיה היינו כנראה נשארים כבולים לאורח חיים פרימיטיבי ונחשל. הבעיות שנובעות מחתירה לאידיאלים נוצרות לטעמנו רק כאשר האידיאלים הנבחרים הם מזיקים,מנוונים והרסניים.
ישנם הרואים בחיים פרימיטיביים מתכון לאושר ומסתמכים על כך שבמדינות נחשלות האנשים מדווחים על רמה גבוהה יותר של אושר,או שבטיול למדינות אילו ניתן לעיתים לחוות יותר שלווה שנובעת מהפסקת המרוץ היום יומי אחר ערכי החברה המתועשת.
לדעתנו,בחינה מדוקדקת קצת יותר של איכות החיים במדינות נחשלות יכולה להוכיח כי איכות החיים שם ירודה בהרבה מאשר במדינות מפותחות ומתקדמות. במקרה זה נעדיף להסתמך על מדדים אובייקטיביים כגון תוחלת חיים,בריאות ומידת העניין בתחומי עיסוק ופנאי מאשר על דיווחו של תושב מקומי זה או אחר שיתכן גם שהיה מסומם בשעת עריכת הסקר.. בהקשר זה חשוב לזכור כי הגדרות האושר מאוד משתנות בין התרבויות והעמים השונים וכך גם התנאים הבסיסיים להשגתו. אם כן,מושג האושר הוא מושג חמקמק ובלתי מוגדר כמעט כמו המושג אהבה,למשל.
כאשר מדובר על חתירה לאידיאלים ומטרות בחיים,חשוב להתייחס גם למאפיין של הסבלנות והשקעת הזמן שמוכן האדם להשקיע לצורך התפתחותו האישית וצמיחתו. האדם החכם והזהיר מבין שנדרשים השקעה מרובה ,סבלנות רבה ותהליך מתמשך בכדי להתפתח ולהגיע לכלל מימוש שאיפות ואידיאלים. האדם האימפולסיבי והלא בשל מצפה להשיג את הכול מהר,באופן שטחי ותוך השקעת מאמץ מינימאלי.
מערכת החינוך אמורה לטעמנו לחנך את הנכנסים בשעריה להומניזם, התעמקות, יצירתיות, סבלנות וסובלנות. אין עוררין על כך שהיא כיום אינה מיישמת את יעודה. נראה כי מוסדות החינוך של היום החל מבית הספר היסודי ועד למוסדות להשכלה גבוהה הפכו להיות מאוד תכליתיים ומטרתם העיקרית היא להכין את התלמיד אל הבחינות השונות.
הרחבה,העמקה,חינוך ודיון ערכי הפכו למיטב ידיעתנו כבר מזמן לעניינים שבשוליים במערכת החינוך. ספרי הלימוד מכילים יותר תקצירים ותרגילים שדומים ככל האפשר לבחינות וכל זאת במטרה לחסוך בזמנו של התלמיד ולאפשר לו להתכונן לבחינות השונות באופן שהוא עד כמה שיותר ממוקד וממצה. רוח התקופה מכתיבה גישה תכליתית וממוקדת מטרה. המטרה בדרך כלל איננה התפתחות וצמיחה אישית,אלא הצלחה שנמדדת בכושר השתכרות,סטאטוס וכיו"ב.
גם עיסוקי שעות הפנאי,שעשויים היו לעודד יותר להעמקה וחשיבה אינם מעודדים את רובנו לכיוון צמיחה ויצירה ואפילו להיפך. הסיבה לכך אינה נעוצה בכך שבני נוער ומבוגרים אינם חשופים מספיק למידע. המצב השכיח כיום הוא אפילו הפוך. זוהי אולי התקופה הראשונה בהיסטוריה בה כל אחד מאיתנו חשוף לעודף מידע. בעבר אנשים נאלצו להשקיע מאמץ וכסף בכדי להיחשף לחומר בידורי,חינוכי או אינפורמטיבי מתאים. מידע זה נותר חסום לגבי חלק ניכר מאילו שהיו חסרי אמצעים ורובם סבלו עקב כך מתחושות תסכול,ריקנות ושעמום.
המצב כיום הוא כזה שרוב רובנו כמעט ואיננו נתונים למצבי ריקנות ושעמום הנובעים מהיעדר חשיפה לאינפורמציה. יתרה מכך לגבי רבים מאיתנו מוקד הקושי הוא אפילו הפוך מזה: אנו חשופים לאוטוסטראדת מידע שזורם אלינו באופן מתמיד וחייבים להחליט כיצד נתארגן אל מול ריבוי האינפורמציה שזורמת אלינו דרך ערוצים רבים במקביל. כמעט כולנו חייבים לקבל החלטה כיצד נשתמש בזמננו בתבונה אל מול הצפת המידע שהפך לזמין ומגוון כל כך. ניתן לומר כי המהפכה שעוברת עלינו בעשורים האחרונים איננה רק מהפיכת ההיי טק והמדיה האלקטרונית שזמינה כבר כמעט לכול.המהפכה שעברנו בעשורים האחרונים היא בעיקרה מהפיכת המידע.
ניתן להשוות מהפיכה זו למהפכה התעשייתית:בעקבות המהפכה התעשייתית השתפר הייצור פלאים ונוצר שפע יחסי במוצרי מזון באירופה ובמדינות המתקדמות והמפותחות. מי שנהנה משפע זה היו במדינות אילו בעיקר חלק מבני המעמד הנמוך ובני מעמד הביניים שסבלו לפני המהפכה לעיתים מזומנות מחרפת רעב.
נראה כי האינסטינקט הראשוני של חלק ניכר מהאנשים שסבלו ממחסור מסוג זה היה לצבור מזון הן בביתם והן בגופם באמצעות רכישת יתר של מוצרי מזון ואכילת יתר. התופעה שקדמה לכך של חוסר תזונה ומחלות שונות שנבעו ממנה הפכה לנדירה ופחתה באופן משמעותי. במקומה החלה להתרחב בהדרגה התופעה של השמנת היתר שהביאה איתה בעיות ותחלואים שונים. גם כיום אחוזי בעלי משקל היתר במדינות מסוימות ,ארה"ב למשל,הם גבוהים ביותר.
הבעיה של אכילה בלתי מבוקרת הייתה אמנם בעבר בעיקר בעייתם של אילו שסבלו מעוני או ממנטאליות של עוני, אך כיום היא קיימת כמעט בכל בית.אנו מוקפים בשפע של מוצרים טעימים ומפתים וחייבים להחליט אילו מהם נאכל ועל אילו מהם נוותר. במידה ונוותר על מוצרים מסוימים אנו עדיין חייבים להחליט באילו תחליפים נשתמש שכן יצר האכילה הוא חזק ביותר. חלק מהאנשים שיש להם מודעות ואמצעים מתאימים מקפידים יותר בנושא האכילה וכבר לא צוברים שלא לצורך עתודות אנרגיה לעת צרה.הם מקפידים יותר לרכוש מזון בריא ודל בקלוריות מתוך ההנחה שבמידה ויידרש תמיד יהיו להם אמצעים מספיקים בכדי לרכוש מזון מתאים. חלק מאנשים אילו גם מקפידים בדרך כלל על אורח חיים ספורטיבי שנחשב כיום יותר ויותר לתנאי כמעט הכרחי לאיכות חיים גבוהה. מודעות והרגלים אילו התפתחו בהדרגה רק בשנים האחרונות.
במקביל התפתחו ארגוני צרכנות ונורמות שמחייבים את היצרנים לפרט את המרכיבים התזונתיים במזונות המשווקים,את כמות הקלוריות ואת כמות המרכיבים מסכני הבריאות כגון שומן רווי, כולסטרול,חומרים החשודים כמסרטנים וכיו"ב.
לעומת זאת נראה כי רוב הציבור עדיין מתקשה להתארגן אל מול מהפיכת המידע. בתחום זה אנשים רבים מנסים להיחשף למידע רב ככל האפשר מבלי להפעיל בקרות מתאימות לגבי איכות ומהימנות המידע הנקלט. השאיפה המקובלת היא שמידע זה יהיה עד כמה שאפשר שטחי וקליט בכדי שתתאפשר קליטת כמות מרבית ממנו . קיימת אפילו העדפה למידע קצר ופשטני.
הצלחה בהפצת המידע ובהנחלת מסר איננה מתבטאת כיום בעומקו או במידת השפעתו התרבותית. ההצלחה מתבטאת כיום ברייטינג,משמע במספר הצפיות וכמות החשיפה לה זוכה המידע. רוב מפרסמי המידע אינם מחפשים קהל איכות,אלא מנסים לפנות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. ההנחה של מפיצי המידע היא שכך קהל היעד יהיה שבע רצון יותר וימליץ על המידע גם לחבריו.נובע מכך שאם אתה רוצה לפרסם קליפ שיגיע אל כמה שיותר אנשים דרך היו טיוב ויזכה להרבה "לייקים",רצוי שתהיה חתול שמנגן על פסנתר או נער קוריאני שמן שיודע להניע את הישבן בתנועות מעוגלות… רצוי גם שאורך הקליפ לא יעלה על שתי דקות. אם המדובר במסר מילולי רצוי שהוא יתמצה ב"ציוץ" ולא מעבר לכך. במקרה שענית על תנאים אילו ההצלחה כמעט ומובטחת מראש.
גם תגובות הצופים והתייחסויותיהם הופכות להיות יותר ויותר רדודות ושטחיות,הם אמורים להגיב בתגובת "לייק" או בתגובת חוסר הסכמה ולא הרבה מעבר לכך. לעיתים הם מגיבים בטוקבקים אנונימיים .עצם צפייתם בתוכן היא זו שנמדדת וקובעת את דירוג הצפייה, הרייטינג. בכל מקרה מה שקובע בדרך כלל את הצלחת התוכן המפורסם איננו העומק שלו או איכותו אלא יכולתו להיקלט ולהתחבב על ידי מספר גבוה של צופים בתוך פרק זמן קצר.
גם הטלביזיה הולכת כיום לכיוון של השטחי והסנסציוני. תכניות הריאליטי מככבות אצלנו ובמדינות אחרות כבר מזה שנים. הסיבה לכך היא שהן דורשות לשם הכנתן השקעת משאבים קטנה יחסית. אין בהן תכני איכות מורכבים והן מיועדות לקהל יעד רחב ביותר.ברוב התכניות האלו ישנה תחרות כלשהי בין המתמודדים, בחלק מהתכניות ההתמודדות העיקרית היא על אהדתו ותשומת לבו של הקהל. לעיתים דרגת החשיפה הגבוהה יחד עם תנאי לחץ לא פשוטים שיוצר פורמאט התכנית גורמים לחלק מהמשתתפים להיכנס למצבי הפרעת הסתגלות ,משבר וחרדה. בחלק מהתכניות מצרפים לצוות המנחים פסיכיאטר שמספק לעיתים למשתתפים המעורערים והמתקשים תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון. הנזק הנפשי הנגרם לחלק מהמשתתפים הוא כנראה ממשי ונמשך לעיתים גם לאחר צילומי התכנית ומה שמקל עליו לעיתים הם כספי הפיצויים הנתבעים לעיתים על ידי חלק מהמשתתפים לאחר שידור התכנית…
תופעה נוספת הקשורה לתכניות הריאליטי היא שבכדי לשמר את עניין הצופים הן הופכות להיות בוטות ופרובוקטיביות יותר יותר.כך רמת האלימות והתכנים המיניים המפורשים והבוטים עולה בהן בהדרגה.כבר כיום ניתן לצפות בחלק מהתכניות בעירום מלא, והכיוון המסתמן בארצות מסוימות הוא לכיוון הפורנו הרך אם לא מעבר לכך. מתלוות לכך קטטות מילוליות שלעיתים אף גובלות בעימותים פיזיים והכול כמובן משודר בפריים טיים ולעיני הילדים ובני הנוער. הדבר מזכיר במידה מסוימת את קרבות הגלדיאטורים,סוג הבידור שהיה מקובל בקולוסאום ברומי העתיקה בימי ניוונה וטרם שקיעתה והתפוררותה. בימים קדומים אילו היה חשוב לקיסר לספק להמונים "לחם ושעשועים" בכדי להשכיח מהם את מצוקותיהם הכלכליות והאחרות.כיום המטרה אמנם שונה-לעודד צרכנות וצפייה בפרסומות ,אך האמצעי דומה.
מה שבולט הוא שאנו נמצאים כיום בתרבות תקשורתית שמעודדת שטחיות, רדידות, בוטות, חוסר עידון ובושה, חוסר סבלנות וצורך בסיפוקים מידיים. מי שמושפע בעיקר מכך הם ילדים שצופים בכוכבי הריאליטי ורואים בהם דמויות חיקוי,הערצה והזדהות. נובע מכך שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה שמאפיינת את תקופתנו אנו נמצאים כיום במציאות תרבותית שהיא הרבה פחות עמוקה ומתקדמת מאשר זו שהתקיימה למשל בשלהי המאה השמונה עשרה. המכשירים האלקטרוניים שלנו מתקדמים כל הזמן רק קדימה בקצב מטאורי בעוד שחלקנו נסוגים לאחור בהיבט הרוחני והתרבותי.
נראה שרצוי היה מאוד לשנות את אופייה של המדיה התקשורתית ובעיקר הטלביזיה כדרך לעידוד הציבור להעמקה,חשיבה יצירתית ותרבותיות. הדבר יכול לתרום גם ליתר עידון,סבלנות וסובלנות במכלול תחומי היום יום.נשאלת השאלה מה יוכל להוביל לשינוי המיוחל בתחום זה?
נראה שנאיבי יהיה לצפות שחברות ההפקה והיזמים בתחום המדיה התקשורתית יחליטו לשנות כיוון מתוך הבנת הנזק הנגרם עקב כך לקהל הצופים ובייחוד בני הנוער. המצב כיום הוא כזה בו הם מוקיעים התנהגות בוטה מסוג זה ובו בזמן עדיין מאפשרים לה להתקיים על המסך. אם הם יבטלו מראש את הסיכוי לתכנים כאילו הדבר הרי יוביל אותם לירידה ברייטינג ולהפסד של רווחים כספיים קלים. גם יצרני הטבק,האלכוהול והסמים לא הפסיקו מעולם ליצר את החומרים המזיקים ביזמתם. נראה שהמניע שלהם היה תמיד רצון לרווחים קלים מהול בציניות,וזה עמד מעבר לשיקולים מוסריים או אחריות חברתית וציבורית.
ישנו אולי סיכוי שלחץ צרכני וציבורי המבוסס על ידע וחשיבה מעמיקה יוביל למדיניות של שינוי ברמת העידון של התכנים הבוטים ולתמהיל נכון יותר של תכניות. בדומה לכך לחץ צרכני הוביל לשינוי במדיניות שיווק ופרסום הטבק ושינוי במדיניות השיווק של מוצרים שעלולים לפגוע בבריאותנו הפיזית. נראה שלחץ זה עשוי להפוך לאפקטיבי רק לאחר למידה,מחקר ושינוי אווירה ארוכים. חשוב גם לזכור כי להבדיל ממחקרים וידע הקשורים להשפעות על בריאות פיזית שסייעו בקמפיינים הבריאותיים, הרי שכאן ההשלכות של המדיה התקשורתית על הבריאות הנפשית ועל רמת ההתפתחות התרבותית והרוחנית הן הרבה פחות ברורות ,חד משמעיות וניתנות להמחשה ולכימות.
ניתן להשוות זאת לטרנד האקולוגי: אנו יודעים כי האדם מזהם את האטמוספרה בגזים רעילים שונים ובגזי חממה שפוגעים ללא ספק בבריאותנו ומעלים את התחלואה בסרטן . אנו יודעים גם כי העולם נמצא בשנים האחרונות במגמת התחממות מתמדת ומסוכנת שעלולה להוביל לאסונות אקולוגיים שרק את חלקם נוכל לשער. למרות זאת מתקיים עדיין ויכוח ער האם אכן גזי החממה הם אילו שגורמים להתחממות. ברור הוא שויכוח זה מושפע גם מאינטרסים כלכליים ומשיקולים של נוחות הן של יצרני המכוניות והדלק והן של הצרכנים שחוששים משינוי. יחד עם זאת לא ברור מתי מדינות או איגודים גדולים יחליטו שבנושא זה שחשוב כל כך לעתיד כדור הארץ לא לוקחים יותר סיכונים והימורים. המסקנה המתבקשת תהיה שצריך לקבל החלטות אמיצות וכואבות בדבר שינוי מדיניות השימוש במאגרי האנרגיה גם אם לטווח הקצר הדבר יהיה כרוך בחוסר נוחות ואפילו הפסד כלכלי.
בינתיים כל עוד לא נוצר עדיין שינוי במדיניות התכנים של רשתות התקשורת חשוב שכל אדם ישקול בהקשר זה של צריכת מידע את שיקוליו האישיים ואת טובת ילדיו ובני ביתו. עלינו להבין כי המשאב היקר ביותר שעומד לרשותנו הוא הזמן. עלינו להשתמש במשאב זה בתבונה ולהבין כי הזמן העומד לרשותנו הוא קצר ומוגבל. כל דבר שאנו עושים בא על חשבון דברים אחרים שיכולנו לעשות ומשפיע על מכלול התפתחותנו ובריאותנו. בדומה לכך שאנשים אומרים לעצמם כיום שהם לא רוצים לבזבז את כמות הקלוריות המותרת להם לצריכה יומית על מאכלים חסרי ערך ומזיקים, או שאינם רוצים לנצל את קצובת הקפה המומלץ להם לשתיה על קפה סתמי וחסר איכות, כך רצוי גם שהם גם ישקלו את נושא ההיחשפות למידע והעיסוק היומי באינפורמציה לסוגיה.
היחשפות מופרזת והתמכרות למידע סתמי וחסר ערך אינטלקטואלי ואפילו משחקי מחשב דומה לצריכה לא מבוקרת של חטיפים ממכרים וחסרי ערך תזונתי. צריכה מסוג זה תגרום בסופו של דבר להרגלי צריכה מזיקים ומעוותים ולפגיעה בריאותית. התמכרות לאתרי אינטרנט מסוימים ולרשתות חברתיות עלולה גם לצרוך את רוב שעות היום ולבא על חשבון קשרי חברה ופעילויות שעות פנאי כגון עיסוק בפעילות גופנית. בקרב המתמכרים לרשתות החברתיות ישנם בהקשר זה רבים שאינם מבינים את משמעות המונח "יותר מדי אינפורמציה". הם מתארים כל פעולה שעשו במהלך היום ואפילו מצלמים את ארוחותיהם. טוב שאינם משדרים עדיין גם תמונות מחדר השירותים…
חשוב להדגיש כי הגישה שלנו אינה נוקשה או סגפנית: אין אנו טוענים חלילה כי יש לצפות אך ורק בערוץ האקדמי או בערוץ המדע.ניתן כיום בהחלט להיחשף לסדרות דרמה וקומדיה איכותיות ביותר,ניתן גם למצוא תכניות ריאליטי מסוימות שהן בהחלט מרתקות ומעניינות. הכול תלוי במינון ובאיזון בין תחומי צריכת המידע ועיסוקי הפנאי השונים.
בדומה לצריכת מזון גם כאן כל אחד יכול לבנות לעצמו את התמהיל המתאים לו ביותר. בתמהיל זה יש מקום גם ל"ממתקים וקינוחים" למיניהם. מה שחשוב הוא להיות מודע לכך שצריכה מידע בהחלט משפיעה על צמיחתנו האינטלקטואלית והרגשית. תמהיל נכון יאפשר לנו להתפתח ,לצמוח ולהפיק ממנו הנאה ותועלת. תמהיל לא מאוזן עלול לפגוע בהתפתחותנו הרוחנית ובבריאותנו הנפשית. יתכן ואנו המבוגרים מעט יותר מחוסנים בהיבט זה,אך לילדים ולבני הנוער ישנן הרבה פחות בקרות על התכנים הנצרכים וגם פחות משמעת אישית ולכן ההשפעה המזיקה עליהם עלולה להיות משמעותית הרבה יותר.
הטפה מוסרית או תוכחות אינן משפיעות בדרך כלל על ילדים ובני נוער.לעומת זאת הסבר בדרכי שכנוע הינו יעיל במקרים רבים.רבים מבני הנוער עברו לתזונה בריאה ומסודרת יותר לאחר שהבינו והפנימו את חשיבותה. רבים הם גם בני הנוער שעוסקים כיום בפעילות גופנית לסוגיה. הסבר בהיר ופשוט בדבר ההשפעות וההשלכות של צריכת מידע מאוזנת ונכונה יוכל להוביל למודעות רבה יותר גם בהיבט של צריכת מידע.למודעות זאת חשיבות רבה לגבי יכולתנו להפיק תועלת מרבית מהמידע העצום שנגיש כיום לרשותנו.
מידע זה משול לחרב פיפיות,באם לא נדע כיצד להתמודד איתו הוא יגרור אותנו לכיוון ניוון ,הדוניזם והתמכרות.במידה ונלמד לעשות בו שימוש מושכל הוא יתרום לצמיחתנו ורווחתנו.
הבלוג הפסיכולוגי 